<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקל"ה</h1>
<h2>דף פח:</h2>
כתבת בפרק הנחנקין בענין לולב שמאחר שאין צריך אגד אם הוסיף בו מין חמישי לא נעשה עליו זקן ממרא, מהו דעתך לענין המצוה אם יצא ידי חובתו אם לאו, והרחבת בזה בטעמים ובראיות. ואני נסתפקתי בזה ימים עד שהסכמתי בזה בס"ד לדעת מה שאכתוב לפניך. כשהגעתי אצל ההיא דסנהדרין הקשיתי מדקאמר הכא למאן דאמר לולב אין צריך אגד האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי אלמא אין בל תוסיף בארבעת מינין שבלולב אפילו הוסיף מין אחד, וקשיא לי דהא אמרינן בסוכה [י"א ע"ב] ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן ואקשינן עלה פשיטא ופרקינן מהו דתימא כיון דקיימא לן כרבנן דאמרי לולב אין צריך אגד האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ"ל, אלמא אף למאן דאמר אין צריך אגד איכא משום בל תוסיף. וליכא למימר דהתם דוקא במוסיף מין אחר שאינו ממין ארבעת מינין שבלולב הא במינן אין בו משום בל תוסיף, דהא בריש פרק המוצא תפילין [ערובין צ"ו ע"א] בפלוגתא דמכניסן זוג זוג או מכניסן שנים שנים אתי לאוקומי פלוגתיהו בלעבור משום בל תוסיף אי בעי כונה או לא ובזמנו כולי עלמא מודו דלא בעי כונה אלא בשלא בזמנו בעי כונה ופליגי בשבת אם זמן תפילין אם לאו, אלמא אפילו בתפילין דהאי לחודיה והאי לחודיה ומין אחר איכא משום בל תוסיף. ונראה לי דלא קשיא, דמאי דקאמרינן הכא לולב אינו כתפילין למאן דאמר אין צריך אגד היינו דלא אמרינן ביה אם הוסיף גורע לומר שאינו יוצא ידי מצוה, אלא כיון דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי מצוה דעבד עבד שאין הלולב נגרע מחמת התוספת, מה שאין כן למאן דאמר צריך אגד דגרוע ועומד הוא ואין כאן לולב של מצוה. אבל מכל מקום בין שהוסיף בו מינו בין הוסיף בו שאינו מינו איכא משום בל תוסיף והיינו ההיא דסוכה והיינו ההיא דעירובין פרק המוצא תפילין. ומיהו אין משום בל תוסיף אלא כל שהוא דרך גדלתו וכן שבא שלא לנאות, אבל בא לנאות למאן דאמר אין צריך אגד מוסיף והולך דכל לנאותו אין בו לא משום חציצה ולא משום בל תוסיף למאן דאמר אין צריך אגד, ואף למאן דאמר צריך אגד כל שאגדו למטה במינו דלמעלה מן האגד לר' יהודה כבתוך האגד לרבנן, והיינו אנשי ירושלם שהיו אוגדין את לולביהם בגמוניות של זהב דקאמר רבי יהודה [סוכה ל"ו ע"ב] במינו היו אוגדין אותו מלמטה. ולפיכך אני אומר שהר"מ במז"ל [פ"ז מהלכ' לולב ה"ז] כיון יפה במה שאמר שיש משום בל תוסיף בלולב ואתרוג ובערבה, ובהדס אין בו משום בל תוסיף, וכן הגאונים ז"ל שיש מהם מי שאומר שמוסיפין הדס כמנין הדס ויש מי שאומר כמנין לולב. וטעם בזה בתוספת לולב ואתרוג וערבה אין שום נוי אבל בתוספת הדס איכא משום זה אלי ואנוהו.
